קובות במטבח העיראקי

הקובה היא ספינת הדגל של המטבח העיראקי מבחינת המקום שהיא תופסת במטבח שלנו. ישנם מינים וסוגים שונים: קובה אדומה עם סלק, קובה במיה, קובה צהובה עם קישואים, קובה חלבית וקובה עם אורז, קובה בורגול וכמובן קובה עם סולת, קובה במרק וקובה מטוגנת ועוד בכל הצורות והגוונים וכולם מעדנים.

הכנת הקובה היא עבודת אומנות בפני עצמה. יושבות האמניות והאמנים שלרוב הן אמהות שאוהבות להאכיל את בני ביתן במיטב המטעמים במשך שעות. אחרת איך אפשר להסביר למה האוכל כל כך טעים.

הקובות יש לציין באזור העיר ארביל נקראו גם “כופתא” מלשון כופתאות בארמית. בעיר ארביל דיברו היהודים בשתי שפות עיקריות בערבית ובארמית ומי ששמע את השפה יכול לגלות בה מילים רבות ששורשיהן בארמית התלמודית ובשפה העברית.

עדות נוספות למדו לאהוב ולבשל מתכונים אלה ואימצו אותם למטבח הפרטי שלהם גם באולמות אירועים ובמסעדות. נשואי תערובת גם הם תרמו להפצת המתכונים, כך שקיום קשה למצוא ישראלי שלא יודע מה זה קובה.

היום יש קיצורי דרך שהמודרניזציה המציאה, אחד מהם הוא תא ההקפאה במקרר שמקל את מלאכת ההכנה. מכינים את כדורי הקובה מספר ימים מראש (עד שבוע) וביום הבישול מוציאים ו”זורקים” לסיר המרק.

מתכוני קובה של חנה: