מורה דרך / דוד מורה – מסע חיים 2008

כשפגשתי בדוד לראשונה, ראיתי אדם עדין נפש שכולו כבוד והערכה לזולתו. כשנתקלתי בו בהתכנסויות המשפחתיות, נוכחתי לדעת שהוא אדם טוב לב. משהפכתי לכלתו, הבנתי כי חמי סבלני וסובלני לאין שיעור וברוך כישרונות. אולם, רק משקראתי לראשונה את טיוטת סיפור חייו נשביתי. גיליתי אדם שלם ועולם מלא: משחר ימי הילדות בעיר קטנה שבדרום עיראק, עבור דרך העלייה ארצה, השפעתו העצומה על מארג החיים בקריית שמונה, הקמת משפחה לתפארת ועד הגיעו לגבורות. דוד מספר על ילדותו כחלק מקהילה יהודית, ששמרה מחד גיסא, בקנאות רבה, על ייחודה ועל תרבותה, ומאידך גיסא, השכילה להשתלב בתוך אוכלוסיה מוסלמית שיעית; על העלייה בחוסר כל לארץ נוכריה, על התושייה וההשתלבות המהירה בחיים החדשים שבה ; על ההתנדבות לשרת כמורה במעברת “חלסה” אז מקום נידח ; על ימי הצנע והמחסור; על תרומתו העצומה להקמת מערכת החינוך בקריית שמונה; על שנים מרובות בתפקיד ראש המועצה המקומית בקריית שמונה ועל המאבקים והתככים האינסופיים בפוליטיקה המקומית. דומה כי סיפורו של האיש, שנמנה על דור מייסדיה של הארץ ובוניה, פותח חלון , דרכו ניבטת התפתחותה של המדינה לאורך שנות דור.

– לימור מורה